פסק-דין בתיק ע"א 3608/04

           המערער עתר להכריז עליו כפושט רגל. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו, מן הנימוק כי המערער נהג בחוסר תום לב באופן שאינו מכשירו להיכנס להליכי פשיטת רגל.

           המערער היה מעורב בפעילות בחברות בבעלות אביו, וחתם על ערבויות לטובת אחת החברות. ביום 20.11.01 ניתן צו כינוס נכסים בעניינו על רקע חובות מוצהרים של כ-1,750 מליון ש"ח לארבעה נושים. כונס הנכסים הרשמי ביקש לחייב את המערער בתשלומים חודשיים של 7,000 ש"ח. על בסיס הכנסות המשפחה והוצאותיה המשוערות בהתאם לתחשיבי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וסכומים פטורים מעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל. המערער עתר להפחתת התשלומים, ובית המשפט נענה לבקשתו, והפחית את התשלומים החודשיים שעליו לשלם והעמידם על 3,000 ש"ח בחודש עד להכרעה במחלוקת. לאורך שנה תמימה לא שילם המערער דבר. במסגרת הליך פשיטת הרגל, הגיש המערער בקשה להכריזו כפושט רגל. בחוות דעת כונס הנכסים מיום 23.10.02 נתבקש לדחות את הבקשה, בין היתר, מן הטעם כי המערער אינו משלם את התשלומים החודשיים לקופת הכינוס. רק בעקבות מתן חוות דעת זו, שילם המערער לראשונה בדצמבר 2002 סך 12,000 ש"ח, המהווה תשלום עבור 4 חודשים בלבד.

           על רקע עובדות אלה החליט בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת המערער להכריזו כפושט רגל. הוא מצא כי יש בהתנהלותו בענין פרעון התשלומים החודשיים שהוטלו עליו משום ביטוי להתנהגות בחוסר תום לב. הוא הבהיר כי בהערכת יכולתו הכלכלית של המערער יש לקחת בחשבון גם את הכנסות אשתו שכן מדובר בתא משפחתי שבו ההכנסות והחובות הן משותפות, בהתנהלו כמשק בית כלכלי משותף. כן ציין כי המערער נסע עם משפחתו לחופשה יקרה, ומצא כי יש יסוד להנחה, על סמך הצהרת המערער עצמו, כי הוא פורע הלוואה מסוימת שלא במסגרת הסדר החובות  שעשוי להיות כי יש בה משום העדפת נושים. על רקע נתונים אלה הוחלט לדחות את הבקשה להכרזת פשיטת רגל.

           שמענו את טיעוני הצדדים ואיננו מוצאים להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. מושכלות ראשונים הם כי תנאי סף לכניסה להליכי פשיטת רגל מחייב התנהגות בתום לב של החייב. בנסיבות מקרה זה, התנהגות המערער מצביעה על התעלמות מחובתו לפרוע את חובותיו ולו בשיעור המופחת שנקבע על ידי בית המשפט נכון לעת זו, ואשר עמד למבחן ביקורת נוסף בהחלטת בית המשפט המחוזי מיולי 2002 ואושר. יתירה מכך, גם תשלומים בסכומים פחותים מאלה לא שולמו כלל, למעט הסכום הכולל ששולם בדצמבר 2002 כאשר חרב סירובו של כונס הנכסים לבקשה להכרזה על פשיטת רגל היתה מונחת על צווארו של המערער.

           ראוי לציין עוד כי מאז מתן פסק הדין קמא ביולי 2003 לא שולם תשלום כלשהו לחשבון החוב לנושים.

           אין איפוא, מקום להתערב בהכרעת בית המשפט המחוזי, ואנו מאמצים את קביעותיו.

           הערעור נדחה.

           ניתן היום, ח' בניסן תשס"ה (17.4.05).

ש ו פ ט ת                                         ש ו פ ט                                   ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.